כמי שלוקח דפקט והופך אותו לאפקט ניצלתי את העובדה שיש לי יומיים לתכנן את אירועי ראש השנה שלי ושל גיתית מחדש. כינסתי אותי ואת גיתית לישיבת חירום, שלפנו תכנית חלופית ואישרנו אותה פה אחד. של גיתית...
להלן פרטי התכנית: אני, יוצא בבוקר לעבודה, עושה מה שאומרים לי ומתנהג יפה. גיתית, יוצאת בשעה 21:45 מהבית אל המסעדה, ומתקבלת שם ע"י מת'יו קאלי הג'נרל מנג'ר. מת'יו מושיב את גיתית ודואג לה לשתיה עד אשר אני מסיים את כל עבודות המטבח, כולל את הבירה של אחרי העבודה. ממש כאן בשלב זה, אני מחליף בגדים בחדר האחורי וחובר אל גיתית לעוד משקה אחד. בדיוק בשעה 23:50 אנו יוצאים מהמסעדה ופונים מזרחה אל עבר פרינסס סטריט (רחוב הנסיכים) שם מתרחשת כל החגיגה. התכנית פעלה כהלכה ולא הפרעות מצד כל הגורמים שנגעו בדבר וממש בשעה 23:54 היינו ממוקמים בעמדת תצפית מצוינת לצפות במופע הזיקוקים המרהיב, או במילות זוהיר בהלול, מופע הזיקוקים הספקטקולרי יוצא הדופן!
מה אני אגיד לכם, ברכותי לראש העיר, להנהלה ולמשלמי המסים. מופע זיקוקים שלא מבייש אף בירה אירופית שנמשך בין שש לשבע דקות וכלל רפרטואר מרשים ביותר של פצצות. אגב, אין אני ו/או גיתית נמנים על משלמי המסים, ככה זה שאת/ה סטודנט כאן. ושוב, תודה גדולה למשלמי המסים.
לאחר מופע הזיקוקים והנשיקה המסורתית התחלנו להתקדם לאט לאט לעבר הבית. רחוב פרינסס שנסגר לתנועת רכבים התמלא בימות בידור ודוכני אוכל ושתיה חמה חריפה. בפארק המשתרע במורדות רחוב זה הופיעה להקת מדנס המיתקמבקת. מפלסים דרכנו בהמון האדם השיכור הרגשנו קצת כמו שני דגי סלמון השוחים נגד הזרם. מדי פעם מצאנו עצמנו מחובקים עם חבורת שיכורים צוהלת ושמחה. באחת מהפעמים הם אפילו בירכו אותנו בברכת "מזל טוב" ו"לחיים" כאשר חשפנו כי מקורנו בארץ הקודש. הגענו הביתה עייפים אך מאושרים על שזכינו לחגוג את ראש השנה המקומי כהלכתו. כמנהג בני האדם העייפים פנינו לשינה עריבה שנמשכה עד שעות הבוקר המאוחרות. התעוררנו אל שנה חדשה, עשור חדש ויום חדש, מרשים!
בשבילי באופן אישי השינוי הכי גדול שהשנה החדשה מביאה איתה הוא החלפת כל צוות המטבח של הדוגס'.
בקצרה הנה הסיבות, אך לפני כן רשימת הצוות הנוכחי. ג'יימי, קולין, סאם מייקי וכמובן עבדכם הנאמן.
כידוע לכולנו מייקי כבר פרש לדוקים. סאם עוזב בתחילת פברואר לטובת טיול בעולם. קולין עוזב בסוף ינואר לטובת טיול באירופה וג'יימי עוזב באמצע ינואר לטובת מסעדה חדשה שתיוולד אי"ה בקרוב למשפחת הדוגס'. שמה בסקוטלנד יהיה "סי דוגס". מי שניחש שיגישו שם בעיקר מאכלי ים, צדק. לצערי המערכת עניה מדי כדי לחלק פרסים. מי שצדק יכול יחד עם זאת לטפוח לעצמו על השכם.
חששותי העיקריים נבאו מכך שג'יימס השף הראשי של התאגיד הנבנה כאן יהיה הבוס החדש. חוץ מ"שלום שלום" לא ממש יצא להכיר אותו ושמעתי שמועות שהוא בוס קשוח. גייסתי את מיטב נסיון החיים שלי והתייעצתי איתו. נסיון החיים שלי לימד אותי ויעץ לי לא להיות ניזון משמועות. כמו קוסם מכשף, נסיון החיים שלי יעץ ונעלם מותיר אותי בדד לקבל החלטה, אז קיבלתי. אני אתן לג'יימס הזדמנות לזמן אותי לשיחת היכרות ביום הראשון, מטרת השיחה תהיה להזים שמועות מרושעות ולתאם ציפיות האחד מהשני. במידה וג'יימס לא ישכיל לזמן אותי לשיחה שכזו לא תהיה לי ברירה ואני אאלץ לזמן אותו. ג'יימס התייצב ליום העבודה המשותף הראשון חמוש במצח מלא קמטים של בוס עם חשיבות עצמית מופרזת. במהלך אותו יום הוא מיעט לשוחח איתי והתרכז בחלוקת הוראות והנחיות תוך כדי שהוא מקפיד לצחקק מדי פעם עם קולין. עברנו את היום הזה בצורה חלקה וללא מהמורות של ממש אבל המתח היה באויר. בסופו של יום הרגשתי טוב מאד אבל ג'יימס "שכח" שלדעתי עליו לכנס שיחת היכרות. כך קרה שאני, קומי שף חסר נסיון בעליל מזמן שף העתיד לנהל בקרוב 3 מסעדות ופאב לשיחה. ג'יימס שיחרר מעט את הקמטים שעיטרו את מצחו כל היום והחליף אותם בפרצוף משועשע משהו מהעניין. מיותר לציין כי מבחינתי זה לא נראה ממש מוזר מאחר ואני נושא עימי לפחות 10 שנות נסיון ניהול. החדשות הטובות הן שמהשיחה עלה כי ג'יימס אינו בוס קשוח אלא סמכותי ואפילו בנושאי ניהול אנו חולקים גישה ניהולית משותפת.
את ההבדלים בינו ובין ג'יימי היה ניתן לאמוד כבר ביום הראשון. ניסיתי להסביר לגיתית את ההבדל ההתנהגותי של סאם למשל הידוע במעלליו השטותיים בדרך כלל. כשלא ידעתי איך לנסח זאת הזכרתי לה את ההבדל בהתנהגות של ביג, כלבתנו האהובה כשאני בסביבה לעומת כשאני לא נמצא. פשוט סמכות מגדירה גבולות וגורמת להתנהגות להתייצב על סקאלה בריאה. השינוי הנ"ל בכל מקרה עשה לי רק טוב בינתיים מאחר ולפני כן הבלאגן שרר בכל פינה של המטבח. יתרון נוסף הוא שג'יימס מורה יותר טוב אז אני מקווה לשפר את כישורי הבישול שלי בצורה ניכרת בקרוב מאד. לסיכום העניין, עכשיו כשג'יימס בסביבה כנראה לא נגיש יותר קדירות שהירקות בהן לא התבשלו כמו שצריך. כנראה גם ניפרד לשלום מהגשת קומפוט שרוף וחריף יתר על המידה וייתכן ונתחיל להגיש רק אוכל ראוי להגשה...
אל תבינו לא נכון, זה לא שעד עתה הגשנו רק אוכל שרוף או לא מבושל, אבל גבולות הגזרה של ההגדרות לבישול נכון שהיו רחבים כמו ארץ כנען התנ"כית שגבולותיה באיזור הפרת והחידקל, הצטמטמו עד כדי ארץ ישראל מודל 2010.
בנימה אופטימית זו אחתום את הפרק הזה. זכרו תמיד, כאשר אין לכם מושג איך להתקדם בנושא מסוים או חשים אתם כי נתקלתם במבוי סתום, זמנו את נסיון החיים שלכם לשיחה, זה עלול לסייע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה